אנשים שסובלים מחרדות מדווחים על פגיעה משמעותית באיכות החיים. הם חווים תסמינים פיזיים קשים שעשויים להתאפיין בתחושה של מחנק בגרון, בקוצר לשימה, בסחרחורות ובתחושה שהם עלולים בכל רקע לאבד שליטה. לרוב, החרדות מלוות במחשבות טורדניות ובדאגה כפייתית ממצב מסויים- המח "מחפש" סיבות להילחץ. הגורמים לחרדות והשוני בינן לבין חלץ נפשי יש לציין שתחושת החרדה הינה תגובה טבעית של הגוף לסכנה. כפי שבעל חיים בטבע הרואה חיה טורפת, נכנס למצב הישרדותי. כך גם אנחנו מגיבים לסכנה על ידי תחושות קיצוניות. בנוסף, יש להבין שהמח האנושי הוא זה שיוצר את כל התחושות בגוף והוא "עצלן"- ברגע שהוא למד ליצור תחושה מסויימת, המח יחפש את כל הסיבות להמשיך ולעשות את מה שהוא יודע לעשות. זאת הסיבה שאנשים שחיו בתנאים מלחיצים במהלך שנות חייהם המוקדמות, ימשיכו לחוות לחץ גם בבגרותם. אפילו אם אין סיבה ממשית לכך. פעמים רבות, אנשים שגדלו עם הורים בלתי צפויים והמערכת שלהם למדה שעליה להיות בכוננות מתמדת- יחוו חרדות בבגרותם. אם כך, הפרעת חרדה הינה מצב של פחד קיצוני מדבר שאינו ממשי ומלווה במחשבות טורדניות. או פחד מוגזם ממושא חרדה ממשי. על הפרעת דחק פוסט-טראומטית נדבר בעמוד אחר. ההבדל בין חרדה לבין לחץ נפשי טמון בכך שחרדה הינה לחץ מדבר שאין סיבה ממשית להילחץ ממנו. בעוד שלחץ נפשי הינו תוצאה של תנאי חיים מלחיצים כגון עבודה מסביב לשעון. במצב מתמשך של לחץ נפשי יש לבחון אפשרות של שינוי תנאי החיים בעוד שבהפרעת חרדה יש לטפל על ידי שינוי תגובתו של המח למצבים הנתפשים עבורו כמלחיצים. אופן הטיפול מערכת העצבים של כל אדם נשלטת ע"י המח. שמורכב ממיליארדי עצבים קטנים שנקראים נוירונים. הנוירונים האלו מתקשרים בינהם ויוצרים מסלולים. כל מסלול נוירולוגי שנוצר אחראי על תחושה אחרת. גם לחרדה יש את המסלולים שיוצרים אותה. מכאן, שעל מנת להפסיק חרדה לצמיתות, כל שעלינו לעשות זה לגרום למח לפרק את הרשרת הנוירולוגית שיוצרת אותה. אנו יודעים לעשות זאת היום ע"י טיפול שיחתי שמשולב עם דמיון מודרך. משך הטיפול הינו לרוב עד ארבעה מפגשים. והוכח כבעל 93% הצלחה.